במסגרת תביעת רשלנות רפואית, התובע נדרש להוכיח בבית משפט את התקיימות היסודות הנ"ל:
- קיום חובת זהירות מצד הרופא המטפל כלפי המטופל.
בהקשר זה, בפסיקת בית המשפט נקבע כי על כל רופא מוטלת חובת זהירות כלפי מי שמטופל על-ידיו והוא חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את סכנה לבריאות המטופל.
- התרשלות הרופא– כלומר שהרופא הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל.
בהקשר זה, יש להוכיח כי הרופא לא עמד בסטנדרטים המקובלים.
בתי המשפט פסקו כי יש לבחון האם הרופא סטה מרמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר והאם הוא לא נקט באמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין על מנת להבטיח את שלומו של הניזוק.
- גרימת נזק למטופל.
- קיום קשר סיבתי בין התרשלות הרופא והנזק שנגרם למטופל. כלומר צריך להראות שהטיפול הרשלני הוא אשר גרם לנזק שנגרם למטופל.
בנוסף, במסגרת התביעה, על התובע לצרף לתביעה חוות דעת מומחה כדי לבסס את טענותיו ואת היקף הנזק שנגרם לו.
ראוי לציין, כי על הנתבע מוטלת האחריות להציג תיעוד רפואי מסודר הכולל את המידע הרפואי הרלוונטי לגבי המטופל ובמידה והנתבע אינו מציג זאת, הדבר פועל לרעתו ונטל ההוכחה יועבר מהתובע אל הנתבע שיצטרך להוכיח כי לא התרשל בטיפול הרפואי שניתן לתובע. במילים אחרות, היעדר תיעוד רפואי מסודר עשוי להוביל לקבלת התביעה.