שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים

על פי לשון החוק, פגיעה ברכב שחנה מכוסה בביטוח חובה בתנאי שהרכב חנה במקום שאסור לחנות בו. ניסוח החוק יוצר בעיה שכן ניתן לפרש זאת גם כי הזכות לפיצויים תלויה בשאלה אם לרכב היה תו חניה או לא.

לכן, בית המשפט העליון קבע, כי המשפט "חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה. אך יתכן וניתן יהיה לתבוע גורם אחר האחראי על קרות התאונה.

נהג שרישיונו פקע עקב אי תשלום אגרה, עדיין זכאי לפיצויים! (להבדיל מי שנהג ללא רישיון נהיגה מסיבה אחרת).

יתרה מכך, תנאים או הגבלות ברישיון הנהיגה (לדוג': נהג מלווה, משקפיים, הגה כח וכו') אינם בהכרח יחשבו בהפרתם כנהיגה ללא רישיון. על פי הלכת בית המשפט העליון, רק הפרת תנאי או הגבלה, המתייחסים למימדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב יחשבו כנהיגה ללא רישיון.

לדוגמא, הולך רגל אשר נבהל עקב בלימה פתאומית של רכב, נפל ונפגע וזאת ללא כל מגע פיזי עם הרכב הבולם.
כן! החוק אינו מציב תנאי, שהפגיעה בהולך הרגל תהיה במגע פיזי עמו, והנפגע יהיה זכאי לפיצויים ממבטח הרכב.

החוק הישראלי אימץ בתחום תאונות הדרכים את עקרון "האחריות המוחלטת", לפיו השאלה מי אשם בתאונה כלל אינה רלבנטית לעניין הפיצוי בגין נזקי גוף.
השאלה היחידה הרלבנטית היא קיומה של פוליסת ביטוח חובה ורישיון נהיגה תקף. שאלת האשמה רלוונטית לפגיעת הפח ברכב.
יתרה מכך, אף אם יקבע כי הנפגע אשם בתאונה הרי שעדיין יהיה זכאי לפיצוי בגין נזק גוף. כך גם כמובן בתאונה עצמית בה הנפגע היה המעורב היחיד בתאונה (למשל פגיעה במעקה, רמזור וכו') וברור לגמרי כי התאונה נגרמה באשמתו, הנפגע יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח.

כן. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מכיל הגדרות רחבות למדי למונח תאונות דרכים. כך למשל פגיעה בעת יציאה וכניסה לרכב תכללנה תחת ההגדרה של תאונות דרכים וכן פגיעה בעת ביצוע תיקון דרך, תוך כדי חניה, דחיפת הרכב, החלפת גלגל, פגיעות ממטען נופל מרכב עומד ועוד.
במידה ונפגעת בתאונה אשר קשורה (גם בעקיפין) לרכב, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום על מנת לברר האם החוק והפסיקה הכירו במקרה כתאונת דרכים.

את עלות הבדיקה במיון תשלם חברת הביטוח, וכל שצריך לעשות על מנת שחברת הביטוח תשלם הוא להעביר לבית החולים העתק מאישור המשטרה שיתקבל בענף התנועה במשטרה.

לא. במידה ולנפגע יש ביטוח פרטי אשר רכש לעצמו או ממקום עבודתו- לדוגמא: ביטוח-חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח דירה או עסק ועוד, אלו כוללים לרוב כיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה ו/או נכות.
יש לשים לב שתביעה מכוח פוליסה מתיישנת בתוך 3 שנים מיום התאונה, לעומת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר מתיישנת כעבור 7 שנים מיום התאונה.

תקופת ההתיישנות להגשת תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה 7 שנים מקרות התאונה.
במקרה של קטין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18, היינו עד גיל 25 (עד גיל 18 יתבע באמצעות הוריו ולאחר מכן באופן עצמאי)
תביעה מכח פוליסה פרטית (ביטוח מנהלים, תאונות אישיות, ביטוח חיים וכו') בגין אובדן כושר עבודה ו/או נכות כתוצאה מתאונת דרכים מתיישנת בחלוף 3 שנים מיום התאונה.

יתכן והינך סובל ממחלת הפיברומיאלגיה!
פיברומיאלגיה (FMS) הינה מחלה ראומטית כרונית, הגורמת לכאבי שרירים שלדיים מפושטים בכל רחבי הגוף והמלווה במגוון רחב של סימפטומים, כגון: חולשה, הפרעות בשינה, כאבי ראש, כאבי בטן, קשיים בריכוז ובזיכרון, שינויים במצבי הרוח ועוד.

הקשר בין מחלת הפיברומיאלגיה ופגיעה בתאונה, בעיקר תאונת דרכים, הולך ונהיה מוכר יותר ויותר, הן בעולם הרפואה והן בעולם המשפט. אבחון המחלה יעשה על ידי מומחה בתחום הריאומטולוגיה.
למרות המודעות ההולכת וגדלה למחלה, עדיין אנשים רבים וביניהם גם רופאים בתחומים שונים, אינם מכירים בקיומה של המחלה ו/או בקשר בין המחלה ובין טראומה גופנית, לכן מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום.

לא!
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אינו מחריג פגיעות גוף שנגרמו במסגרת נהיגה תחת השפעת אלכוהול ובהתאם לכך גם פוליסות ביטוח החובה לרכב אינן מחריגות פגיעות אלו.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם נקיטת צעדים!

חשוב לציין – הדברים נכונים לגבי נזקי הגוף בלבד . בכל הנוגע לנזקי הרכוש אשר נגרמו לרכב, הרי שפוליסות מקיף רבות מחריגות נזקים שאירעו בעת נהיגה בשכרות ובמסגרת פוליסות אלו לא ישולמו לנהג השיכור פיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב.

בהחלט כן!
מסגרת השימושים ברכב המזכים פיצוי רחבה מאוד, בין היתר היא כוללת כמובן פגיעה תוך כדי נסיעה, אבל גם תוך כדי חניה, דחיפת הרכב, החלפת גלגל, או תיקון דרך ברכב שנעשו על ידי הנהג עצמו, וכן פגיעה ממטען נופל מרכב נוסע או עומד.
כאשר אדם ניגש לבצע טיפול ו/או תיקון ברכב במהלך נסיעתו ובעקבות זאת נפגע פגיעת גוף, תיחשב פגיעתו כתאונת דרכים לכל דבר ועניין, כל עוד לא מדובר באדם שזוהי עבודתו.
יחד עם זאת, חשוב להבחין בין טיפול ו/או תיקון ברכב במהלך נסיעה לבין טיפול ו/או תיקון "ביתי". בפסיקה נקבע כי רק טיפול ו/או תיקון אשר נעשה אגב נסיעה ולצורך המשכה המיידי של הנסיעה, ייחשב לצורכי החוק כשימוש ברכב, ולפיכך ייחשב כנפגע תאונת דרכים. מאידך, כאשר נעשה ברכב תיקון או טיפול בית, למשל כאשר אדם בודק את מצב המים ברדיאטור בחניון ביתו וללא קשר לנסיעה, הרי שאין המדובר בטיפול ו/או תיקון אשר נכלל במסגרת הגדרת שימוש ברכב בהתאם להגדרת החוק.
במקרים רבים ניתן יהיה להכיר בפגיעה כתאונת דרכים, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.

עניין שכר הטרחה קבוע בסעיף 16 לחוק הפלת"ד וכן בכללי לשכת עו"ד.

אחוזי שכר הטרחה משתנים בהתאם לשלב בו הסתיים הטיפול בתיק:
8% אם הושגה פשרה לפני הגשת התביעה לבית משפט
11% אם הושגה פשרה לאחר הגשת התביעה לבית משפט
13% אם ההליך המשפטי הסתיים בפסק דין

לסכום זה מתווסף מע"מ כחוק.
בתי המשפט מוסיפים על הפיצויים שנפסקים לטובת הנפגע את שיעורי שכר הטרחה כמפורט לעיל. כמו כן, גם אם התיק מסתיים בפשרה, נהוג שחברת הביטוח מכסה את שכר הטרחה של עורך הדין המייצג את הנפגע.

כן! בחוק הפלת"ד קיים הסדר שנקרא "תשלום תכוף" שמטרתו להעניק לנפגע תאונת דרכים, אפשרות לקבלת מקדמה כספית מחברת הביטוח.
התשלום התכוף משולם לצרכי כיסוי הוצאות ריפויו של הנפגע, סיעודו, מחייתו, מחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו ומחייתם של התלויים בו. הסכום שישולם כתשלום תכוף, יקוזז מסכום הפיצויים שייפסק לנפגע בתום ההליך השיפוטי.