מהי תאונת עבודה?

החוק בישראל קובע כי העובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו.
תאונת עבודה בהגדרה הקלאסית היא אירוע בו עובד נפגע תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, לרבות פגיעה של עצמאי במהלך עבודתו.

ניתן לחלק את תאונות העבודה לשני סוגים:

1.ארוע נקודתי, תאונתי, שבו העובד נחבל, לדוגמה פגיעה ממכונה, נפילה החלקה או כל תאונת ספציפית אחרת.

2.פגיעה גופנית שנוצרת עם הזמן וסגנון העבודה גורם לנזק גוף של העובד, פגיעה בשמיעה, פגיעה בגבם של נהגים וכיוצ"ב.

אילו תביעות ניתן להגיש בגין תאונת עבודה?

1.במידה והתאונה ארעה עקב רשלנות המעביד או צד ג'- תביעה נזיקית נגד המעביד או מזיק אחר, על פי פקודת הנזיקין.
2.תביעה לביטוח לאומי- אגף נפגעי עבודה.
3.במידה ומדובר בתאונת דרכים- תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים- נגד חב' הביטוח.
4.תביעת פוליסת ביטוח פרטיות, לדוגמא: פוליסת תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וכיוצ"ב.

תביעה בגין עוולת הרשלנות נגד המעביד

במסגרת מערכת היחסים בין עובד למעבידו נקבע בפסיקה ובתקנות כי למעביד חובת זהירות כלפי עובדו. במידה וחובת הזהירות מופרת יוכל העובד לתבוע את מעבידו ברשלנות.
בבסיס אחריותו של המעביד עומדת חובתו לנקוט באמצעים סבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה, למניעת נזק גוף לעובד במהלך עבודתו.

במקרים רבים ייתכן והנפגע יהיה זכאי לקבל פיצויים מהמעביד, או גורמים נוספים אשר אחראים לקרות התאונה, בשל הנזקים שקרו לו במהלך עבודתו, וזאת כאשר תאונת העבודה אירעה עקב רשלנות או מחדל או הפרת הוראות בטיחות ע"י אותו גורם.
בתביעות אלה יש להוכיח כי תאונה העבודה נגרמה עקב רשלנותו של גורם זה או אחר, כי רשלנות זו גרמה לנזק לנפגע וכי קיים קשר סיבתי בין הנזק שגרם לנפגע לבין אותה רשלנות.

נושא הבטיחות והגיהות (הגיינה) בעבודה מוסדר בישראל, בין היתר, בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל 1970, ובתקנות שהוצאו מכוחה.

דוגמאות לרשלנות המעביד:

1.סיפק ציוד לקוי ולא בטיחותי.
2.אי הספקת ציוד מגן כלל (מגן לידיים, מסיכה לפנים, קסדה לראש וכו').
3.לא הזהיר את העובד מסיכונים.
4.לא הדריך את העובד באופן ביצוע העבודה והשימוש בכלי עבודה.
5.לא פיקח על עובדיו, הן בשמירה על כללי הבטיחות, הן באופן ביצוע העבודה והן באופן הפעלת כלי העבודה.
6.העביד את העובד שעות רבות ללא מנוחה ו/או עבודה ממושכת בעמידה.
7.לא דאג לסביבה מוגנת לעובד.
8.מקום העובדה מרעיש או מזהם.

דוגמאות לתאונות עבודה אפשריות:

1.תאונה עקב שימוש במכונה לא תקינה או מכונה לא מגודרת.
2.תאונה עקב שימוש במכשיר מסוכן ללא ציוד מגן.
3.תאונה עקב נפילה מגובה (נפילה מסולם, מפיגום, ממשטח עבודה מוגבה וכדומה).
4.פגיעה עקב הרמת משא כבד.
5.תאונה עקב רטיבות, לכלוך או מפגע אחר בסביבת העבודה.

רשלנות תורמת מצד העובד לקרות תאונת עבודה – "אשם תורם"

טענת האשם התורם הנה אחת מטענות ההגנה של המעביד אשר קבועה בסעיף 68 לפקודת הנזיקין. משמעות הטענה היא כי העובד נושא בשיעור חלקי או מלא באשם לקרות הנזק.
אולם על מנת שבית המשפט יכיר ברשלנותו של העובד כגורם לתאונה, על המזיק להוכיח את טענותיו בדבר רשלנות העובד.
במידה ויוכח כי העובד נושא בחלק מאחריות לנזקו (ולא באופן מלא) יפחת שיעור הפיצוי שיזכה בו העובד בפועל בהתאם לחלקו באשם, אך לא תיכשל תביעת הפיצויים בעד הנזק מחמת אשמתו החלקית.

קיזוז תגמולי המוסד לביטוח לאומי

כאמור, בפגיעה בתאונה בעבודה יש להגיש תביעה הן נגד המוסד לביטוח לאומי והן נגד המעביד ו/או צד שלישי האחראי לקרות התאונה. על מנת שלא יווצר מצב של כפל פיצוי מהמקורות השונים, בית המשפט מקזז את התגמולים שיקבל הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי (הן את אלו שקיבל והן את אלו שעתיד לקבל) מכל פיצוי שיפסק לנפגע בתביעת הנזיקין (נגד המעביד).
יוער כי בניגוד לקיזוז תגמולי הביטוח הלאומי, כל סכום שייפסק לעובד בתביעתו מכוח פוליסת ביטוח פרטיות (פוליסת תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, ביטוח מנהלים, ביטוח חיים, ביטוח סיעודי וכיוצ"ב) לא יקוזז מתביעתו כנגד המעביד ו/או הצד השלישי.

ומה קורה כאשר התביעה "נבלעת" בתשלומי הביטוח הלאומי?

כאשר הפיצוי ששולם לנפגע ע"י המוסד הביטוח הלאומי, גבוה מהפסדיו בפועל בתביעת הנזיקין, במקרים כאלו נהוג לומר שתביעתו של נפגע תאונת עבודה "נבלעת" בתשלומי ביטוח לאומי. אי לכך אין באפשרותו של הנפגע לקבל פיצוי נוסף מן המזיק וכל שיקבל יהיה מאת המוסד לביטוח לאומי.

אולם, כאשר המזיק אינו המעביד, אלא צד שלישי כלשהו, ניתן לקבל פיצוי נוסף מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי, למרות "היבלעות התביעה", אשר יכול להגיע עד לכ-25% משיעור נזקיו, גם במקרים שנזקיו בפועל נמוכים מן הפיצוי שקיבל מהביטוח הלאומי.

התיישנות התביעה- מתי?

תביעות נזיקין מתיישנת כעבור 7 שנים מיום התאונה.
יש לשים לב כי התיישנות התביעה בגין פוליסת ביטוח פרטיות הנה בחלוף 3 שנים מיום התאונה.
אולם, ישנם מספר חריגים לכלל זה אשר בהתקיימם, תוארך תקופת התיישנות:

1.כאשר מועד גילוי הנזק שנגרם לנפגע אינו מועד התאונה, אלא מועד מאוחר כלשהו. במקרה כזה מתחיל מרוץ ההתיישנות ביום שבו נתגלה הנזק בפועל, אולם תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום התאונה.

2.כאשר הנפגע מצוי במצב של חוסר הכרה או במצב נפשי קשה המצריך אשפוז, ואינו מסוגל להגיש את התביעה בעצמו. במקרה זה, מתחיל מרוץ ההתיישנות רק כאשר הנפגע ישוב להכרתו, או למצב נפשי המאפשר לו להגיש את התביעה, או מהרגע בו ימונה לנפגע אפוטרופוס לפי המוקדם.

3.במקרה של קטין- ספירת תקופת התיישנות תחל רק בהגיעו של הנפגע לגיל 18, על כן, תביעתו תתישן רק בהגיעו לגיל 25.

נפגעת בתאונת עבודה? יתכן ומגיע לך פיצוי כספי!